7th Feb 2025
יום אחד, המלך שאל את השרים שלו: "איזו מנגינה היא היפה והנעימה ביותר בעולם?" כל שר התחיל לדבר. השר סולימאן אמר, "מנגינת החליל היא כמו צחוק של ילד קטן. היא היפה והנעימה ביותר!" השר יוסוף המשיך, "מנגינת הכינור היא כמו רוח קלה בלילה. היא היפה ביותר!" ואז השר rashid ציין, "מנגינת העוד היא כמו המים בנחל, היפה ביותר בכל המנגינות!" פתאום השר עומר, החכם מכל השרים, לא אמר מילה.
אחרי כמה ימים, השר עומר הזמין את המלך ואת השרים שלו למסיבה גדולה בביתו. התזמורת ניגנה מנגינות בחליל, בכינור ובעוד, וכולם צחקו והנאו מאוד. אבל המסיבה לא הייתה אוכל על השולחן! האורחים היו רעבים. פתאום שמעו האורחים צליל של מזלג שמכה בצלחת! הם שמחו, "סוף סוף האוכל מגיע!" השר עומר שאל, "ועכשיו, איזו מנגינה היא היפה והנעימה ביותר בעולם?" המלך השיב, "המנגינה היפה והנעימה ביותר לאנשים רעבים היא הצליל של מזלג שמכה בצלחת!"
השר עומר חייך באהבה ואמר, "המנגינה היפה ביותר היא זו שמגיעה ישירות מהלב, כמו מזלג שמכה בצלחת לאנשים רעבים. כל מנגינה יש לה את היופי שלה, כשאנחנו יודעים להקשיב לה באמת." המלך הנהן בהסכמה, "כמו תמיד, עומר, אתה יודע לראות את הדברים החשובים באמת." יתר השרים התחילו להביט אחד על השני, כל אחד מהם תוהה איך לא חשב על זה קודם.
לאחר המסיבה, המלך החליט לקיים תחרות מנגינות גדולה בממלכה, שבה כל אחד יוכל להציג את המנגינה שלו, בין אם היא באה מכלי נגינה או מכלי מטבח אחרים. כל תושבי הממלכה התרגשו והרשמו לתחרות, כל אחד חולם לנגן את המנגינה היפה והנעימה ביותר. השוק היה מלא ברעשים חדשים ודיבורים על תחרות המנגינות הגדולה, וכל תושבי העיר חיכו בציפייה ליום הגדול.
ביום התחרות, הוקם במה גדולה במרכז הממלכה. אנשים ניגנו בחלילים, בכינורות, בעודים ואפילו בכלי מטבח שונים כמו סירים וצלחות. המלך ישב בכסאו בחיוך רחב, מוקף בשקט הקשבה. בסוף התחרות, הוא קם ואמר, "כל מנגינה שנוגעת בנו ומביאה שמחה ללב היא היפה ביותר. תודה שהבאתם את המנגינה של הלב שלכם." כל הקהל הריע בהתלהבות, והשר עומר חייך בשקט, מרוצה שכולם הבינו את המסר החשוב באמת.
