פעם ופעם, בבית ענק במרכז העיר, חי חתול שמן ועצלן. הוא שמן יושב על הספה המפוספסת שלו ומסתכל על העכברים המרחפים סביבו. הוא לא הבין מדוע יש עכברים הרבה יותר קטנים ממנו שמנים בבית הגדול הזה. החתול שמן כל כך עצלן שהוא לא מתקן אחריהם.

ביום גשום ומבולגן, היהוי מצא את המקום המושלם להתחבא - תחת התור העץ בתוך החדר. הוא זרם תחת התור ואין גבול לשמחתו. אף פעם לא ישן היהוי כל כך טוב. הוא היה בטוח מן החתול שמן ולחלופין מוגן מן הגשם החזק. כל הלילה, היהוי נעלם ממבט החתול שמן ונהנה משלוויה שלו ושל כל העכברים האחרים.

מאז ומהעת ההיא, כל העכברים בבית הגדול התחילו לבחור את המקום המושלם עבורם. כל אחד יכול היה להתחבא במקומו האידיאלי ולשכוח את החתול שמן המכהן. היהוי שים לב לכך שהכחש השליט בסערה לספק עכברים לחתול שמן היו נפסיק לחפש חיה בעיניים תמימות בכל פעם שיש לה חשובה להתחבא.