28th Dec 2024
גוליבר התהלך במקום חדש. "מהו המקום הזה? אין הוא ארץ, גם לא ממלכה. האם ישנם יצורים דמויי אדם השוכנים כאן?" הוא שאל. הדוקטור, אדם בעל חיוך רחב, עמד לידו. "אוי, גוליבר, זה לא מקום רגיל. זה... בכל מקום ובכל זמן!" הוא ענה, מסובב את המברג הקולי שלו.
גוליבר הסתכל על המפה שלו. "המפה שלי נראית כבדיחה מול השטחים האינסופיים שאתה מתאר," הוא אמר, מתעניין. "האם עברת בים שאין לו סוף, כמו שעשיתי, או אולי בממלכת ענקים?" הדוקטור צחק. "ענקים? פעם! אבל הם לא התלהבו ממני במיוחד!"
"ואתה אומר כי ביכולתך לראות את העתיד?" שאל גוליבר, עיניו זוהרות. "האם יהיו בו עוד מלכים אדירים, או אולי ממלכות מתוחכמות כשל ליליפוט?" הדוקטור נעמד. "העתיד הוא כמו הספר שלך, מלא בדברים שלא תוכל להאמין שהם אפשריים!" הוא הסביר.
"ומה שחשוב הוא מה שאנחנו עושים עכשיו כדי לעצב אותו," הוסיף הדוקטור, מדגיש את דבריו. גוליבר הסכים. הוא הרגיש כאילו הוא בתוכנית הרפתקאות גדולה, המלאה בגילויים.
"הגענו למקום שלא הכרת," אמר הדוקטור, מחייך. הם המשיכו ללכת, כשהעולם סביבם מבריק בצבעים עזים. עצים בגובה עצום, והאור נצנץ מהם כמו כוכבים.
"זה המקום שבו כל האפשרויות מתגשמות," הסביר הדוקטור, כשהם עוצרים מול מנורת קסמים זוהרת. "תראה! מה שהיית רוצה שיתגשם?" שאל.
גוליבר התבונן במנורה. "אני רוצה להתנסות בהרפתקאות בכל זמן ובכל מקום!" הוא אמר בביטחון. המנורה זעפה והחלה ליישם את רצונותיהם.
פתאום, הוויה חדשה הופיעה מולה, שדה פרחים עם בני אדם קטנים. "איזה יופי!" קרא גוליבר, מופתע.
"זה לא רק יופי, זה פלא!" אמר הדוקטור, כשהם נכנסו לשדה. "כל הדברים שאפשריים כבר כאן, עליך רק לאמין בזה!"
גוליבר הרגיש כאילו הוא הגיע למקום של הזדמנויות אינסופיות, עולם שמעולם לא יפסיק להפתיע אותו. עם הדוקטור לידו, הוא ידע שההרפתקה רק מתחילה.
