בעיר קטנה בישראל, בחצר בית ספר יסודי, השמש זרחה והאור הכחול של השמיים הייתה מלכותיים. הבנות, מחייכות ומלאות אנרגיה, לקחו את מקומן בחצר. חלקן לבשו בגדים צהובים בוהקים, חלקן לבושות בכחול, כל אחת התרוצצה על הדשא הירוק.

בצד השני, בנות הלבוש בכחול ציפו להכנס לפעולה. הן היו עירניות, עיניהן ברקע המגרש, מחכות לרגע המושלם. הקול של הכדורים המתעופפים שוב ושוב היה כמו מנגינה שמוסיפה לחגיגת המשחק.

אך רגעים של מהירות, אי לכך, כל הבנות הצליחו להתרכז. הכדורים עפו על פני החצר הירוקה, מתחלפים בידיים זריזות. זה היה מסע של ריכוז ולעיתים גם של בלבול, אך כולן הציגו את הכוח שלהן.

הבנות, בשמלה הארוכה שהן לבשו כי היה קר בחוץ, הוסיפו צבע לחצר. הצהוב והכחול יצרו יחדיו תמונת משחק צבעונית על הרקע הירוק.

כשהשמש התחילה לשקוע, הלבבות של הבנות בעקבות המשחק היו מלאים ביותר משמחה. הן ידעו שזה היה יום בלתי נשכח, יום של כיף וחברות שחושבים על המשחק שיבוא שוב. כל אחת מהן שאלתם בעתיקית כל כך בעניין מה יקרה מחר בחצר.